בסמסטר האחרון זכינו ללוות את פרויקט שגרירי האקלים של אקופיס .
התכנית משותפת למשתתפים מישראל, ירדן והרשות הפלשתינאית שעובדים על פרוייקטים בתחומי אקלים וסביבה. ומה היה חלקנו? אנחנו ליווינו את שלושת הקבוצות הישראליות בכך שעזרנו לדייק את הבעיה לפי מודל הקרחון, לבנות אסטרטגיה בעזרת תיאוריה של שינוי, לגזור מדדי תוצאי ולבנות תקציב מתאים וחזון להמשך.
בסוף התהליך הקבוצות הציגו את הפרויקטים בפני שופטים והפרוייקט הזוכה קיבל מימון ראשוני של 7500 דולר לצורך הוצאתו לפועל.
היו שלושה פרויקטים מצויינים הנדרשים מאוד כל אחד בדרכו.
אחד הפרוייקטים עסק במניעת בזבוז מזון. בעיה מוכרת וכואבת. הקבוצה נדרשה לדייק את ה״פרסונה״ אליה היא פונה, שכן לקהלים שונים רמות ידע ומוכנות לשינוי שונות וההתערבות צריכה להתאים לקהל היעד. לאחר שהעבירו שאלוני סקר ראשוניים בקרב יהודים וערבים, הם בחרו להתמקד באנשים צעירים ללא ילדים. ההתערבות שנבחרה כללה פתיחת קהילת פייסבוק שתספק מידע ותאפשר החלפת ידע רלוונטי.
פרוייקט נוסף עסק בהצלת מפרץ אילת, או ליתר דיוק כפי ששחף ותמר קראו לו מפרץ עקבה. המפרץ המהווה כר פורה לדגים, אלמוגים ומגוון חיים אינסופי, נמצא באופן שאינו מפתיע בסכנה הנגרמת כתוצאה מהתיירות, זיהום הספינות, המלונות וכמובן משבר האקלים. בניסיון לשקם את המפרץ, הקבוצה עבדה על תהליך הכרתו כ- Hope Spot , בדומה להכרה שזכה לה חוף פלמחים. הכרה זו היא שלב בדרך להכרזתו של מפרץ אילת כאחד מפלאי תבל הראויים לשימור.
אחרון חביב היה הפרויקט הזוכה (למרות שבעיני שלושת הפרויקטים היו עמוקים, רציניים וראויים!) שעסק בחידוש החוזה שבין המדינה לבין הזכיינים של מפעלי ים המלח. למי שלא יודע – ים המלח מתייבש ואחת הסיבות לכך היא השאיבה הבלתי מבוקרת על ידי מפעלי ים המלח. בתחקיר עומק שהקבוצה עשתה, הם הבינו שמה שמאפשר את הדבר הזה בין היתר, הם תנאי הזיכיון הבלתי סבירים שהמדינה הציבה. בקרוב מאוד יפוג תוקף הזכיון ואפשר יהיה לנסח אחד חדש. הקבוצה לקחה על עצמה לארגן קבוצות דיון ברוח ״חכמת החכמים״ ובשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים לנסח זכיון חדש בעל דרישות סבירות יותר ולהביאו לכנסת בתמיכת לוביסטים. כעת הם שוקדים על הוצאת התכנית מן הכח אל הפועל.
אנחנו זכינו להחשף לפרוייקטים מדהימים, לאנשים שהלב שלהם במקום הנכון, לקבל בוסט של תקווה בימים שהיא כל כך חסרה ובשותפים לדרך שתמיד מרחיבים את הלב ותומכים בעשייה.
