במסגרת הסטנדרטים העולמיים של ESG (להלן- Environmental, Social, Governance), נדרשים תאגידים לכלול בדיווחיהם מידע מעמיק בנושאי קיימות, השפעות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי. בהיבט הסביבתי (E), חברות נדרשות לדווח על סיכוני סביבה הקשורים לפעילותן, כולל התמודדות עם שינויי אקלים, פגיעה במערכות אקולוגיות ושימוש במשאבים טבעיים. הדיווח הסביבתי חשוב למשקיעים, למקבלי החלטות ולציבור הרחב, שכן הוא חושף את רמת המחויבות של התאגידים לשמירה על הסביבה ומראה כיצד הם מתמודדים עם סיכונים פוטנציאליים.

בישראל, תקנות פרטי תשקיף מחייבות תאגידים מדווחים לחשוף את הסיכונים הסביבתיים הרלוונטיים לפעילותם במסגרת הדוחות התקופתיים. חברות נדרשות לפרט על אופי הסיכונים, דרכי ניהולם, השפעתם על רווחיות החברה ופעילותה העסקית, והצעדים שננקטים כדי להפחיתם. 

הרשות לניירות ערך ערכה לאחרונה ביקורת רוחב על גילוי סיכונים סביבתיים, ותוצאותיה מעוררות תהיות באשר למידת עמידתן של החברות בדרישות אלו.

הדוח נערך על ידי סגל הרשות לניירות ערך בשיתוף מחלקת תאגידים, כחלק ממאמצי הרגולציה לשיפור השקיפות והדיווח בנוגע לסיכוני איכות הסביבה בתאגידים מדווחים. הביקורת בוצעה על דוחות תקופתיים של תאגידים מענפים שונים בין השנים 2021-2022, והתמקדה בהיערכותם של התאגידים לזיהוי, הערכה וניהול של סיכונים סביבתיים. במסגרת הביקורת, נשלחו שאלונים ל-445 חברות, שנדרשו לספק מידע על ניהול סיכוני סביבה, כולל מדיניות ניהול סיכונים, אופן הפיקוח של הדירקטוריון, ותהליכי דיווח פנימיים וחיצוניים. הבדיקה בחנה את נאותות הגילוי הכספי והאיכותי, עמידה בדרישות החוק, ואת מידת האפקטיביות של המדיניות שננקטה לצמצום סיכונים אלו.

הביקורת: פערים בדיווחי החברות על סיכוני סביבה

על פי הדוח, כ-70% מהחברות שנבדקו אכן כללו מידע בדוחותיהן על סיכוני סביבה, אך רק מחציתן דירגו את הסיכונים לפי רמת ההשפעה על פעילותן העסקית, כפי שנדרש. לדוגמה, חברות בענפי האופנה, הטכנולוגיה והבנייה, שפעילותן כרוכה בזיהום אוויר, שימוש בכימיקלים מזהמים וצורכת משאבים טבעיים בהיקף גדול, לא ציינו בצורה ברורה כיצד הסיכונים הללו ישפיעו על רווחיהן ועל יכולתן לעמוד בדרישות הרגולטוריות. יתר החברות- כ30% מכלל חברות המדגם כלל לא התייחסו לסיכונים אלו בדוחותיהן הכספיים בנימוק של היעדר רלוונטיות לפעילות החברה. 

דוגמאות מענפי פעילות
בתחום הנדל"ן, לדוגמה, נמצא כי חברות הבנייה המשתמשות בחומרים מסוכנים כמו אסבסט ופלסטיק חד-פעמי לא נקטו צעדים ברורים להפחתת סיכונים סביבתיים ולא הציגו מדיניות מסודרת בנושא. חברות טכנולוגיה, אשר מפעילות מרכזי נתונים הגדולים וצורכות כמויות גדולות של אנרגיה לקירור שרתים, לא נדרשו להתמודד עם העלויות הסביבתיות הכרוכות בהפחתת פליטות גזי חממה.

מנגד, בחברות המשתייכות לענף האנרגיה המתחדשת, כגון חברות בתחום הסולארי, נמצאו הערכות מפורטות לסיכונים סביבתיים. חברות אלו דיווחו על הפחתת השימוש בחומרים מזהמים וכן על צמצום ההשפעות השליליות של פסולת תעשייתית ומערכות ייצור.

מסקנות והמלצות

הביקורת מצביעה על כך שמעט מאוד חברות בחרו ליישם מתודולוגיה סדורה להערכת סיכוני סביבה. לדוגמה, רק 29% מהחברות העניקו הערכה מהותית לסיכוני סביבה והשפעתם הפוטנציאלית על פעילותן, ורובן לא נקטו בפעולות שיטתיות להפחתתם. החברות שהובילו בתחום נקטו בגישות מתקדמות לניהול סיכוני סביבה, כגון תקן ISO14001, שכולל הנחיות לניטור, בקרה והפחתה של השפעות סביבתיות שליליות.

הרשות לניירות ערך ממליצה על עיגון מתודולוגיות מבוססות לניהול סיכונים סביבתיים, הגדלת מעורבות ההנהלה והדירקטוריון בתהליכים אלו, ושילובם של תהליכי הבקרה בדוחות השנתיים. חברות רבות עדיין אינן מתייחסות לסיכוני אקלים באופן שוטף ולא משלבות את ההשפעות הפוטנציאליות של שינויי אקלים בתוכניות העבודה שלהן.

סיכום
השקיפות בדיווח על סיכוני סביבה היא חלק מהותי מניהול תאגידי אחראי בעידן הנוכחי. על תאגידים להכיר בחשיבות הנושא, לשלב דוחות סביבה כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם, ולהיערך להשפעות רחבות היקף של סיכונים סביבתיים על הפעילות העסקית שלהם. 

אז מה לעשות עם כל המידע הזה? לשאול. לברר קודם כל במקום העבודה שלכם – האם הוא מדווח ועומד בתקנים המתאימים, לבקש לראות דוחות ESG, לדבר על הנושא עם חברים ולהעלות למודעות וגם לשים לב מאיפה אנחנו צורכים..