אירועי השבעה באוקטובר הציבו את החברה הישראלית והמגזר העסקי בפני אתגרים חסרי תקדים. עם זאת, הם גם יצרו הזדמנות ייחודית לבחינת האינטראקציה המורכבת בין ניהול משברים, אחריות תאגידית (CSR) וניהול סביבה-חברה-ממשל (ESG) בהקשר של חוסן ארגוני ולאומי. במחקר שערכנו בשיתוף עומרי בורל מ-Imagine Impact ובתמיכת קרן אדמונד דה רוטשילד, צללנו לעומקן של שמונה חברות מובילות במשק וההתמודדות שלהן עם המשבר. באמצעות ניתוח ראיונות עומק עם מנהלים ומנהלות בעמדות בכירות, נחשפה תמונה מורכבת ורבת-פנים של התמודדות ארגונית, שלעתים הפתיעה אותנו בפער בין הציפיות למציאות.
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר היה הפער המובהק בין היכולת לספק מענה מיידי למשבר לבין היעדר אסטרטגיה ארוכת טווח. בעוד שהחברות הפגינו גמישות מרשימה בטווח הקצר, ניכר חוסר בחשיבה מערכתית על ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר, מה שהעלה שאלות לגבי מוכנותנו כחברה למשברים עתידיים. בנוסף לכך, הדיכוטומיה בין אחריות חברתית ליציבות עסקית עלתה כתמה מרכזית בכל הראיונות. אחד המרואיינים ביטא זאת בכנות מפתיעה: "בסופו של דבר גם צריך לשקף את העמדה העסקית, ויש פה מתח מסוים… יד אחת ככה ויד אחת ככה." דוגמה נוספת לפער זה עלתה כאשר מנהל אחר הודה: "במשבר כמו השבעה באוקטובר או הקורונה, אף אחד לא באמת מתעסק בסביבה, זה פשוט לא בראש סדר העדיפויות". הצהרות אלו חשפו את האתגר העמוק בשילוב שיקולי ESG בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת, כאשר לחצים עסקיים ותפעוליים גוברים.
לצד זה, נצפו גם דוגמאות מעודדות. חברות שהפיקו לקחים ממשברים קודמים, ובמיוחד ממשבר הקורונה, סיפרו על יכולות התמודדות משופרות. הן הצליחו לתרגם את הניסיון שצברו לפרקטיקות יעילות, מה שהדגיש את חשיבותה של למידה ארגונית מתמשכת ואת היכולת להפוך אתגרי עבר למנוף לחוסן עתידי.
ככל שהעמקנו בניתוח, התחדד הצורך במודל חדש להתמודדות עם משברים – מודל המשלב גמישות טקטית עם ראייה אסטרטגית ארוכת טווח. זיהינו פוטנציאל משמעותי בשילוב עקרונות ESG בליבת האסטרטגיה העסקית, לא רק כאמצעי לניהול סיכונים, אלא גם כמנוף ליצירת ערך משותף – עסקי וחברתי – גם בעיתות משבר.
ממצאי המחקר מעלים סוגיות מהותיות הדורשות התייחסות מעמיקה מצד הקהילה העסקית בישראל. בין השאלות המרכזיות: כיצד ניתן לאזן בין הצורך בתגובה מיידית למשבר לבין פיתוח אסטרטגיה ארוכת טווח? מהי המידה האופטימלית של שילוב עקרונות ESG בתהליכי קבלת החלטות תחת לחץ? כיצד ניתן לפתח מנגנוני למידה ארגונית אפקטיביים להפקת לקחים ממשברים קודמים? ואיך ניתן ליצור ערך משותף – עסקי וחברתי – גם בתקופות של אי-ודאות קיצונית?
המחקר המלא, אשר יפורסם באוקטובר, יציע ניתוח מקיף של הממצאים לצד מודל חדשני להתמודדות ארגונית עם משברים לאומיים. אנו שואפות כי המחקר יספק לא רק תובנות תיאורטיות, אלא גם כלים יישומיים לארגונים המבקשים לחזק את חוסנם. מטרתנו היא לתרום לפיתוח שיח מבוסס-ראיות בקהילה העסקית והאקדמית אודות תפקידם של ארגונים עסקיים בבניית חוסן לאומי.
אנו מאמינות כי המחקר יהווה נדבך משמעותי בעיצוב מודל עסקי ישראלי ייחודי, המשלב הצלחה כלכלית עם אחריות חברתית מעמיקה. בכך, אנו מקוות לתרום לחיזוק החוסן הלאומי של ישראל ולהציב את המגזר העסקי בחזית ההתמודדות עם אתגרי העתיד.
לקראת ציון שנה לאירועי ה-7 באוקטובר, אנו מביטות אחורה בהערכה לחוסן ולסולידריות שהפגין המגזר העסקי, ובד בבד צופות קדימה בתקווה. מי ייתן ונצליח להפוך את הלקחים והתובנות שרכשנו לכלים של צמיחה והתחדשות. שנדע לבנות יחד חברה ישראלית חזקה ומלוכדת יותר, המשלבת הצלחה עסקית עם אחריות חברתית עמוקה.
