״יכולה להתקיים חברה מצליחה כלכלית ללא ערכים, אך לא יכולה להתקיים חברה ערכית שאינה רווחית״. יוקי גיל, מנכ״ל שורש, מגדיר עצמו כיזם עסקי שחושב חברתית ויזם חברתי שחושב עסקי
בימים אלו, כשהשראה, תקווה וחזון הם מצרכים נדירים, ולמולם אתגרים חברתיים וסביבתיים צצים למול כל דורש, חברנו לבית הספר ללימודי סביבה, באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם פרופסור לאה ויטנברג. יחד, יצאנו לבחון מודלים חברתיים, סביבתיים וכלכליים בני קיימה ולהיפגש עם אותם חולמים שהקימו אותם.
את היום פתחנו באוניברסיטה, בדיון שבחן את יעדי הפיתוח של האו"ם אל מול פרקטיקות של ESG. בנוסף, דנו בהשפעות המדיניות וההתנהגותיות של בני האדם על הסביבה, על החטאים שכולנו שותפים להם ועל תפקיד המדינה. לדוגמא, ייבוש החולה, צמצום השטחים הפתוחים, השלכת פסולת ומגוון ההשפעות שיש לאירועים אלו על מגוון המינים. ברוח זו, הגדרנו מהו אימפקט ויצאנו לבחון את הבעיות עמן מתמודדים הארגונים והקהילות אותן נפגוש. באלו אופנים הם עושים זאת? מה הלקחים שלמדו בדרך?
תחנה 1 # מפעל ״שורש״, טירת הכרמל. המפעל הוקם לפני 35 שנה על ידי יוקי ודניאל בדירת חדר בתל אביב. יוקי, אוטודידקט, ללא השכלה פורמלית, מוביל חברה שהתפתחה מההון העצמי שלה. בחברה, מועסקים מעל 300 עובדים והיא בעלת מחזור של רבע מיליארד שקל. כולנו מכירים את סנדלי שורש, אך אלו, מהווים רק נתח קטן מהייצור שעיקרו בתחום הציוד הצבאי – אפודים, מנשאים וקסדות. המפעל שהוכר על ידי רשות החדשנות, מקדם עשיה חדשנית למרות שלכאורה מדובר בתעשייה מסורתית.
מפעל שורש פועל לפי עקרונות ה-ESG. להלן כמה דוגמאות שריגשו אותנו מאוד: הקרדו של הארגון, תלוי בכל מקום בחברה ומצביע על ערכיה הכוללים בין היתר: מדיניות של תעסוקה הוגנת ומגוונת לפיה שכר בכירים לא יעלה על פי עשר משכר זוטרים, מדיניות של open book mangment, אחת לשנה מציגים לעובדים את דוח הרווח וההפסד, עד אחרון העובדים יודעים לקרוא את הדוח על יעדיו והאתגרים המלווים אותו.
5% מהרווח הנקי של חברת שורש מוחזר לקהילה. קצרה היריעה מלתאר את החשיבה על שרשרת האספקה, תמחור והעסקה הוגנים. בשנים האחרונות, החברה בולטת בניהול אפס פליטות פחמן, במודל של אי אנרגטי. המודל, מתבסס על כך שאנרגיות מתחדשות נמצאות בכל מקום וניתן לייצר מהן חשמל לשימוש עצמי בנקודת הצריכה. בהתאם לרעיון זה, שורש מייצרת חשמל מפאנלים סולריים, עברה באופן מלא לשימוש ברכבים חשמליים ובנוסף, מטמינה פסולת המייצרת חשמל בלי זיהום בטכנולוגיה הנקראת גזיפיקציה.
תחנה 2 # ביער המאכל בבית לחם הגלילית, זכינו לאכול מתוצרת השדה, ישירות לשולחן ולפגוש את מקימת החווה, שהערך המנחה אותה הוא: ״תשאירי כל מקום במצב יותר טוב משנכנסת אליו״. פגשנו את יולי בצר, שיחד עם בן זוגה, ניצן, הקימו את המקום המתפרס על שישה דונם ומתנהל כמשק חקלאי סטנדרטי. העיקרון הבסיסי המשותף ליערות מאכל, הוא הניסיון לגדל מזון בדרך בת קיימה המתחקה אחר דפוסי היער. באמצעים אלו מנסים להיטיב את מערכת האקולוגית.
תוך הרעיון שקיימות הוא ערך קולקטיבי, הפרספקטיבה של יער המאכל היא השאלה מה היכולת שלנו להועיל לסביבה ולא רק לצמצם נזקים.
למדנו על ״פרמקלצר". המאפיין הבולט של הגישה, הוא המגוון בניגוד לגישת המונוקלצ׳ר על פיה מגדלים סוג אחד של צמח, דבר המקשה להילחם במזיקים. דיברנו על משולש הקיימות בהקשר של חברה-סביבה-כלכלה ועל האתגרים הכלכליים העומדים בפני יזמים חברתיים.
תחנה 3 # בקיבוץ פלך, פגשנו את אנה, סטודנטית לשעבר של קיימא, יחד עם עומר מזכיר הקיבוץ. פלך, הוא קיבוץ המורכב מתשע קבוצות ונקרא קיבוץ קבוצות שיזורי. לדברי עומר, המטרה לשמה הוקם הקיבוץ היא ״לעבור את החיים ביחד, תוך סולידריות וצמצום הניכור בין אנשים, תוך שמירה על כבוד וחופש של החברים״.
בפלך, כ-200 חברים.ות המתגוררים בתשע קבוצות בעלות אופי, ומגוון רמות אחריות כלכלית ושיתוף. הקבוצה היא יחידה אוטונומית, אבל הקיבוץ, הוא מעין מסגרת מחייבת מבחינה מוניציפלית. הרעיון של הקיבוץ הוא לייצר תעסוקה לחבריו וחברותיו, על מנת לייצר תזרים חיובי ולקיים פרויקטים של שליחות בחברה הישראלית. הקיבוץ, כולל בחזונו ערכים של קיימות חברתית-סביבתית. בתכנון לטווח הארוך, מתעתד הקיבוץ לגדל חרובים, להם יש ביקוש גבוה מאוד בשוק האירופאי, בזכות יכולתם לייצר חומרי גלם לייצור מסמיכים טבעיים ובמקביל לקבע פחמן. חברי פלך, תומכים בארגון המוביל הדרכות הקשורות בשוויון וצדק חברתי. בתשובה לשאלה לגבי האתגרים עמם מתמודדים חברי הקיבוץ, עומר התייחס לתכנון ובינוי, למתח שבין חקלאות, יצרנות ורווח. הוא חזר והדגיש את הקושי לדבוק בערכים ללא רווחיים וציין את המורכבות של תהליכי קבלת ההחלטות במבנה חברתי שיוויוני. עומר ואנה סיכמו את המוטיבציה הגדולה שלהם והאהבה לצורת חיים זו בכך ש״בסוף מה שמדביק אנשים אלו החיים עם החברים הכי טובים שלהם, היכולת לחלוק איתם את מסע החיים והחשיבות של אימון שריר ההקשבה״.
בפלך, כ-200 חברים.ות המתגוררים בתשע קבוצות בעלות אופי, ומגוון רמות אחריות כלכלית ושיתוף. הקבוצה היא יחידה אוטונומית, אבל הקיבוץ, הוא מעין מסגרת מחייבת מבחינה מוניציפלית. הרעיון של הקיבוץ הוא לייצר תעסוקה לחבריו וחברותיו, על מנת לייצר תזרים חיובי ולקיים פרויקטים של שליחות בחברה הישראלית. הקיבוץ, כולל בחזונו ערכים של קיימות חברתית-סביבתית. בתכנון לטווח הארוך, מתעתד הקיבוץ לגדל חרובים, להם יש ביקוש גבוה מאוד בשוק האירופאי, בזכות יכולתם לייצר חומרי גלם לייצור מסמיכים טבעיים ובמקביל לקבע פחמן. חברי פלך, תומכים בארגון המוביל הדרכות הקשורות בשוויון וצדק חברתי. בתשובה לשאלה לגבי האתגרים עמם מתמודדים חברי הקיבוץ, עומר התייחס לתכנון ובינוי, למתח שבין חקלאות, יצרנות ורווח. הוא חזר והדגיש את הקושי לדבוק בערכים ללא רווחיים וציין את המורכבות של תהליכי קבלת ההחלטות במבנה חברתי שיוויוני. עומר ואנה סיכמו את המוטיבציה הגדולה שלהם והאהבה לצורת חיים זו בכך ש״בסוף מה שמדביק אנשים אלו החיים עם החברים הכי טובים שלהם, היכולת לחלוק איתם את מסע החיים והחשיבות של אימון שריר ההקשבה״.
התחנה הזו היוותה עבורנו רגע של עיבוד לכל השאלות שעלו בסיור. מצד אחד, הבחירה לחיות אחרת, לקיים אורך חיים בר קיימה והרמוניה עם הטבע היא קסומה. אך מנגד, לא ניתן להתעלם מרוח הקפיטליזם המשתוללת בחוץ. סיימנו את הסיור ברוחו האופטימית של יוקי מתחילת הסיור, אשר דיבר על חשיבות השילוב בין רווחים וערכים למול היכולת לחלום ולהגשים.
מודות מאוד על רוחב הלב והכנסת האורחים של כל המארחים שלנו: מפעל שורש, יער המאכל, קיבוץ פלך וכליל וכן לבית הספר ללימודי סביבה ולפרופ׳ לאה ויטנברג על שיתוף הפעולה.
