בחודש שעבר סיימנו מחזור נוסף של קורס חשיבה מוטת עתיד כבסיס לחדשנות חברתית. במשך שישה מפגשים נפגשנו, קבוצה מגוונת וסקרנית, לחשוב בראש פתוח ובאופן סדור על מתודולוגיות שונות לחקר העתיד.
הקורס נפתח לאחר דחיה של מספר חודשים בשל ארועי המלחמה, כך שכולנו הגענו לקורס עם ראית עולם מפוכחת – אין ולא תהיה לנו שום יכולת לחזות במדוייק מה צופן לנו העתיד. מה שכן, להבדיל מהכאוס שבו מתנהלות ההחלטות בישראל, קיימת אפשרות לקיים תהליך שיטתי וסדור לחשיבה מוטת עתיד, מתודולוגיות ואופני חשיבה שיכולות לשמש ארגונים, עסקים, ממשלות ומיזמים חברתיים כדי לבנות אסטרטגיות ברות קיימא.
בהובלתה של ריטה רכשנו כלים לזיהוי סימני שינוי ולניתוח מגמות-על, ובחנו שיטות לאתגר פרדיגמות קיימות ולבנות תרחישים חלופיים. כמו כן, לא שכחנו להעלות גם שאלות אתיות, ולדון באתגרים שילוו אותנו בעתיד. הקורס התאפיין במתודולוגיות יישומיות ותמהיל קבוצתי מנצח שרק הלך והתגבש סביב העבודה על הפרויקטים המשותפים והתרגול הקבוצתי.
במהלך הקורס פגשנו מרצים אורח מעניינים כגון ד"ר ויקטור ישראל, ראש מנהלת המודיעין הלאומי, ששוחח איתנו על ניתוח העתיד בתחום הבטחון, בהרצאה שמרגישה רלונטית מתמיד; ד"ר אהרון הופמן, חוקר בתחום החיזוי הטכנולוגי, שוחחנו בחינת מגמות בשוק העבודה- תחום שישפיע על כולנו בעתיד הנראה לעין; וענבל מרקוביץ, חוקרת אסטרטגיה ממשרד הבטחון בקנדה, ששוחחה איתנו על שימוש ישומי בכלי חשיבת עתיד בקבלת החלטות מדיניות.
בשיעור הרביעי דברנו על המודל ארבעת הארכיטיפים של תרחישי עתיד – צמיחה, התמוטטות, משמעת וטרנספורמציה. מדובר באחד הכלים המרכזיים בחשיבה מוטת עתיד שהגה פרופ' ג'ים דאטור, מחלוצי תחום חקר העתידים בארה"ב. המודל, שפותח לראשונה בשנות ה-70, מבוסס על התפיסה שכל תרחיש עתידי נופל לאחת מארבע קטגוריות: צמיחה, התמוטטות, משמעת או טרנספורמציה. בעתיד הצמיחה, המערכות הקיימות ממשיכות להתפתח לאורך המסלול הנוכחי במגמת עלייה. בעתיד ההתמוטטות, המסלול הנוכחי נעצר בפתאומיות והמערכות מתפרקות. בעתיד המשמעת, כוחות חיצוניים מציבים ריסון ומגבלות על הסדר הקיים. ולבסוף, בעתיד הטרנספורמטיבי, המציאות משתנה באופן מהותי ומתעלמת מהסדר הקודם.
מודל ארבעת העתידים חשוב לא רק כמסגרת לבניית תרחישים, אלא גם כפריזמה להבנת המציאות בעתיד, בין אם במרמת המקרו – הבנת תהליכים הרלונטים למין האנושי כולו, במישור הביניים – רלונטיות לארגונים וחברות, או אפילו ברמה המיקרו – הפרט וההתפתחות האישית שלנו והיכרות עם ארבעת הקטגוריות מאפשרת לנתח ולפרש את המציאות המתהווה באמצעותן. לדוגמא, הקבוצה שלנו בחנה את השפעת הבינה המלאכותית (AI) על הדת והאמונה היהודית בשנת 2040 והציגה ארבעה תרחישים עתידיים אפשריים. בתרחיש "צמיחה" (Growth), האנשים חוזרים לדת ולמסורת כמפלט וכמקור משמעות לאחר שאיבדו את עבודתם בעידן הבינה המלאכותית. הדת והאמונה מתחזקות, הפעילות הקהילתית בבתי הכנסת עולה, וההלכה מקצינה כתוצאה מתשובה אח ויחידה שניתנת על ידי הבינה המלאכותית שמקבלת תפקיד כעזר לסמכות ההלכתית. בתרחיש "התמוטטות" (Collapse), הבינה המלאכותית מערערת את יסודות האמונה והמסורת היהודית. האדם המודרני חש שהרבנים חסרי אונים מול השינויים הטכנולוגיים, וההלכה והמסורת הופכות מיושנות ומיותרות. הטקסים וההתכנסות הקהילתית מאבדים ממשמעותם, והאמונה נחלשת לנוכח הקידמה הטכנולוגית. בתרחיש "משמעת" (Discipline), קיימות מגמות מנוגדות – חלק מהציבור חוזר לדת, ואחרים ממשיכים בתהליך החילון. טקסי הדת מבוצעים באמצעות המטאוורס, אך יש גם דרישה לשמר מפגשים פיזיים. הבינה המלאכותית קובעת בייסליין חדש להלכה המאפשר גמישות וקירבה לדת. הרבנים רוכשים ידע מדעי ולומדים להפעיל בוטים, לצד מנהיגות רוחנית. בתרחיש "טרנספורמציה" (Transformation), מתרחשת התגלות דרמטית ו"תודעת-העל" של הבינה המלאכותית נתפסת כישות אלוהית המנחה את האנושות. הבינה המלאכותית ממלאת תפקיד של רבנות ומנהיגות רוחנית. הטקסים מיועדים לחזק את תחושת המשמעות, וההלכה נגזרת מהוראות הבינה המלאכותית על פי חישוב כולל של מצב היקום.
כפי שריטה סיכמה "כל תרחיש עתידני נראה מגוחך בהתחלה". הגמישות המחשבתית והיצירתיות הנדרשת כדי לדמיין עתיד אתגרה אותי לחשוב "מחוץ לקופסא" וכמי שעוסקת ביעוץ משפטי בתחומי הדת והמדינה בישראל, המתודולוגיה של אבעת הארכיטיפים הציעה לי פרספקטיבה מרעננת על תכנון אסטרטגי בהסתכלות על מרחקים ארוכים. אני גם שמחה על רשת הקשרים והחברויות שנרקמו סביב המפגשים והמשימות המשותפות, בתקווה שזו, רק תמשיך ותתפתח.. בעתיד.
