החברה הערבית בישראל, מאופיינת בדפוסים תרבותיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים ייחודיים המשתלבים עם אתגרים מקומיים וגלובליים. 

לתהליכי המדידה וההערכה, במסגרת ארגונים ותוכניות העובדים בתוך ועם החברה הערבית, קיימת חשיבות מכרעת שאם תיושם תוכל לקדם שינוי, העצמה ופיתוח בר-קיימא.

נושא זה הינו רלוונטי יותר מתמיד שכן, החברה הערבית מתמודדת לאורך השנים עם מורכבויות, מצוקות ואתגרים  שונים, בשל כשלים רבים, הן ברמת השלטון המקומי והן ברמת השלטון המרכזי.  מצב זה מחייב בחינה ובמידה מסוימת רביזיה ואומץ באופני החשיבה אודות ההתערבות המקצועית (תוכניות עבודה, הקצאת משאבים) הרצויה והמותאמת למען קידום שינוי ועתיד משותף ובטוח. 

למרות שמדובר בסוגיה רחבה שראוי להקדיש לה זמן ומחשבה ולהעמיק בה מנקודות מבט שונות, בחרתי בכתבה זו להתמקד בתהליך ההטמעה והיישום של תהליכי מדידה והערכה בארגונים מקצועיים בחברה הערבית ככלי בעל פוטנציאל לקדם שינוי .  יתכן ולחלקיכם זה נשמע פשטני מדי אך, למדתי מאיש חכם ומשכיל כי לפעמים השינויים הקטנים והאינקרמנטליים הם אלה שמחוללים את השינויים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר. אוסיף כי, איני מתיימרת להיות מומחית בתחומי המדידה וההערכה אך, לאורך השנים ובמסגרת התמודדויות שונות מול המערכות, המעגלים ומרחבי העבודה השונים, כאשת מקצוע מהחברה הערבית העוסקת ומתמחה במדידה, הערכה וניהול אימפקט במרכז קיימא הצלחתי לגבש תובנות מקצועיות בהקשר של תהליכי  מדידה והערכה בדגש על החברה הערבית

הטמעה של תהליכי מדידה והערכה כמפתח לשינוי בחברה הערבית:

• קידום פרקטיקה כשירת תרבות –Culture-Competence
  הטמעת תהליכי מדידה והערכה מאפשרת לארגונים ולתוכניות השונות בחברה הערבית בישראל לדייק את הגדרת הבעיה, למפות את צורכי הקהילה, להגדיר באופן מיטיב את התשומות ואת התפוקות, לתכנן את דרכי הפעולה ולהגדיר את התוצאות הסופיות. יישום המתודולוגיה של מדידה והערכה מחייבת חקר, והבנה מעמיקה של היבטים חברתיים ותרבותיים וכן, הבנת יחסי-גומלין, יחסי הכוח, השחקנים והממשקים השונים. כפועל יוצא מכך, אנשי המקצוע והצוותים המעורבים בתהליך והמערכות השונות נדרשים להכרה, הבנה ומודעות המאפשרת קידום עשייה מקצועית מיטיבה, מותאמת ובהלימה עם הקודים החברתיים– תרבותיים .

• קבלת החלטות מבוססת נתונים והקצאת משאבים יעילה
  תהליכי המדידה וההערכה מבוססים על מתודולוגיה וכלים איכותניים וכמותניים. לפיכך, יישום  מתודולוגיה זו מחייב יצירת מנגנונים, שגרות, תהליכים ואימוץ טכנולוגיות חדשניות לצורך איסוף, מיפוי, פילוח, ניתוח  ויצירת מסד נתונים מהימן וזמין, המאפשר קידום תהליכים קבלת החלטות והקצאת משאבים באופן יעיל .

• עיצוב ופיתוח שירותים ומענים חדשניים
  הדיוקים, הסטנדרטיזציה המקצועית, ההעמקה, אמות המידה והמיומנויות שהצוותים המקצועיים רוכשים ולומדים כתוצאה מהטמעה ויישום של תהליכי מדידה והערכה מאפשרות  התפתחות שיח ארגוני ומקצועי ער, ביקורתי, מוטה חדשנות המעודד פעולה וקידום שינוי .

• גיוס , מיצוי משאבים ושרידות לאורך זמן
  התמורות והשינויים בעולמות הקצאת והשקעת משאבים עוברות דרך ארגונים ממשלתיים ודרך קרנות פילנתרופיה. אלה, מציבים דרישות שונות אודות בחינת היעילות של התוכניות ו-או איכות התוצאות ו-או  מהות השינוי. דרישות אלה מחייבות אימוץ, יישום והטמעה של תהליכי מדידה והערכה, המבטיחים את השגת המטרות והתוצאות הסופיות  באופן יעיל, איכותי ומדיד. 

בנוסף לכך, החברה הערבית לרוב נתקלת בחסמים ואתגרים רבים בתהליכים של גיוס ומיצוי משאבים, הן ברמת הדרישות של הגופים השונים והן ברמת יצירה ופיתוח תוכניות מותאמות לדרישות ולקריטריונים בקולות הקוראים והמכרזים השונים. עבודה מקצועית ושיטתית המונחית לפי אמות המידה של המתודולוגיית המדידה וההערכה עשויה לקדם ולשפר את היכולת ואת הנגישות של הארגונים השונים בחברה הערבית. זאת ניתן לעשות ע"י בניית יכולת – (Capacity Building) בתחומים שונים כגון: מדידת והצגת התוצאות (כמותיות, איכותיות), ובחינת יחסי גומלין ומרחבי ההשפעה והשינוי  בצורה מהימנה ושיטתית . היכולת לגייס ולמצות משאבים הינה משמעותית לארגונים בטווח הרחוק וכן, עשויה להבטיח את הרלוונטיות ואת השרידות שלהם לאורך זמן.

• שחרור והרחבת מעגלי השפעה 
  ארגונים, אנשי מקצוע וצוותים מקצועיים מהחברה הערבית לא פעם נתקלים במערכות הנגועות בפוליטיזציה, מוטיבים של עליונות, פטרנאליסטיות, דיסאינפורמציה ובתפיסות סטגמטיות ומוטעות אודות החברה הערבית והעבודה הערבית  בכלל. כל אלו משפיעים באופן משמעותי על היכולת ועל המוטיבציה של הארגונים ושל האנשים להתערב, לקדם, לשנות, לאמץ  ולהציע דרכי פעולה ותוכניות עבודה חלופיות , מואמות יותר וכשירות תרבות. מעבר לתחושות של תסכול, ציניות, חוסר ברירה, חוסר אמון וחוסר מוטיבציה כתוצאה מהמפגש עם המערכות האלה, העניין מדאיג, בראייה  של קידום שינוי  בהיבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. ללא ההדדיות , שקיפות ומעורבות אקטיבית של הארגונים ואנשי המקצוע מהחברה הערבית ברמה של תכנון, התווית דרכי פעולה מותאמים וקבלת החלטות, השבר יעמיק וחוסר האמון בין  החברה הערבית והמערכות השונות יגדל. כך, עלול להיווצר ולהתקבע מנגנון המבוסס על בזבוז משאבים, הקצאות לא יעילות ותוכניות שקיימות "למראית עין"  אך לא יעילות ולא תורמות לקידום מטרות ותוצאות סופיות . בהקשר זה, הטמעת פרקטיקה של מדידה והערכה בקרב הארגונים מהחברה הערבית עשויה לקדם שינוי, שחרור מהקונספציה שהתקבעה בקרב המערכות והארגונים השונים אודות החברה הערבית. תהליך הטמעה נכון יוכל לייצר בסיס מקצועי שוויני המבוסס על נתונים, מנגנונים, כלים ומתודולוגיה שיטתית הממתן את ההשלכות של הפוליטיזציה ויחסי הכוח ומקדם מיצוב שיווני ויכולת השפעה משמעותית על תהליכי קבלת ההחלטות.