נפגשנו עם מילנה להכרות ולשמוע על המחקר המעמיק שלה המתקיים ממש בימים אלו

ספרי לנו קצת על עצמך, על הרקע המקצועי שלך ומאיפה הגיע החיבור לתחום של יזמות חברתית-עסקית, לעולם האימפקט ולמחקר הספציפי
אני מגיעה מהעולם החברתי. עבדתי מעל ל-15 שנה בארגון שתיל – שירותי ייעוץ ותמיכה לארגונים לשינוי חברתי. כיועצת ארגונית, ליוויתי ארגונים, עמותות, יזמים ומנהלים. ידעתי שתחום גיוס המשאבים והרדיפה היומיומית אחרי כספי תרומות ופילנתרופיה נמצא בליבת העשייה שלהם.
ב-2008, הושפעתי מאוד מהמשבר הכלכלי. לנגד עיני, ארגונים חברתיים, משני מציאות, נפגעו מאד כלכלית, צמצמו פעילות, פיטרו עובדים ופסקו מהפעלת תוכניות משמעותיות בחברה הישראלית. זה, כמובן, בעקבות העצירה הפתאומית של העברת תרומות מארה"ב לאותם הארגונים. זו הייתה חוויה מטלטלת עבורי. האפקט של בלימת עשיה חברתית משמעותית ובעלת ערך עקב עצירת התרומות גרמה לי לחשוב שוב איך נכון להתנהל בעולם החברתי. ברמה הפרקטית, ניסינו כמובן לתת מענה ותמיכה לארגונים. ברמה הקונספטואלית זה מאד העסיק אותי. הבנתי, בצער, שכנראה אלו חוקי המשחק. המגזר השלישי לנצח יהיה תלוי בנדבנים, תרומות ומענקים.

בקיץ 2011, התפתח והתעצם מאד שיח ביקורתי על היחסים בין החברה לכלכלה. עלתה ביקורת חזקה על התפיסה של קפיטליזם חזירי. אז, גם גיליתי את עולם העסקים החברתיים כאלטרנטיבה כלכלית לאותו דגם קפיטליסטי מסורתי שיוצר המון בעיות סביבתיות-חברתיות-כלכליות. מודלים אלו סיקרנו אותי. עדיין לא הבנתי מה זה אומר עסק חברתי ואיך הסתירה הפנימית בין עסק לבין חברתי מתיישבת.

בחנתי את הנושאים הללו מהפריזמה המקצועית שלי כיועצת ארגונית. תהיתי איך ברמה הפרקטית-הניהולית ארגון מסוגל ויכול להרשות לעצמו לשאוף מצד אחד למיקסום רווחים ומצד שני לקידום עקרונות של צדק חברתי, הוגנות, שוויון והעצמה.
החלטתי להתמסר לסקרנות שלי וחזרתי לאקדמיה כדי לעשות מחקר במסגרת תזה. בדקתי אילו אסטרטגיות ניהול ותרבות ארגונית מאפשרים לקדם  שורת רווח כפולה בעסקים חברתיים. זו הייתה התנסות מדהימה עבורי. הייתי תקופה, זבוב על הקיר בארבעה עסקים חברתיים שעובדים עם אוכלוסיות מוחלשות. תיצפתתי, ראיינתי מנהלים ונציגים שונים מהעסקים כדי להבין איך הדבר הזה עובד בפועל. מהמחקר האיכותני הזה, יצאו שלושה מאמרים אקדמיים שהתפרסמו בארץ ובחו"ל. בעקבותיו, גם פיתחתי מודל יישומי שאני מלמדת במסגרות שונות באקדמיה ומחוצה לה. במקביל, בשתיל, פיתחתי את התחום של ארגונים היברידיים המקדמים שורת רווח כפולה וכך לשמחתי הרבה יכולתי לחבר בין העולם התיאורטי והמחקרי לעולם הפרקטי והיישומי.

ספרי לנו על המחקר שאת מקיימת בימים אלו. מה מטרתו באיזה שלב את נמצאת? האם ישנם ממצאי ביניים או תובנות ראשוניות?
החלטתי שאני רוצה לקחת את הנושא של פיתוח ידע בתחום של יזמות חברתית-עסקית צעד אחד קדימה. היום במסגרת דוקטורט, אני בוחנת בקרב 150 ארגונים שמקדמים שורת רווח כפולה  אילו גורמים מנבאים סייסטנביליות וצמיחה של מיזמי אימפקט. אני בודקת סוגים שונים של ארגונים: מיזמים עסקיים בעמותות, עסקים חברתיים שבלב העשייה שלהם יש שורת רווח כפולה וסטארטאפים טכנולוגיים של אימפקט.
כבר עכשיו, אני רואה הבדלים בין סוגים שונים של הארגונים ההיברידיים וזה מאד מעניין. אני מקווה מתוך המגוון, השונות והדמיון בין הארגונים, לייצר למידה רבת ערך ומשמעות.
אני בודקת משתנים כגון –
* האם לצורת ההתאגדות יש השפעה על שרידות וצמיחה?
* מהו הרקע היזמי והניהולי של המייסדים? מה הפרופיל המקצועי של הצוות? האם הם מגיעים מאוריינטציה עסקית או חברתית?
* איך מתקבלות החלטות בארגון ומה המשקל שניתן לשיקולים עסקיים אל מול שיקולים חברתיים או סביבתיים? ובאיזה מידה יש להם השפעה על צמיחת הארגון?
* מה ההשפעה שיש לתרבות ארגונית של המיזם? אילו מקורות מימון ואסטרטגיות לגיוס הון קיימות?
אני כבר ממש בסוף שלב איסוף הנתונים ומתרגשת מאד לגלות מה יהיו הנתונים הסטטיסטיים. אני מקווה שהממצאים יהיו מובהקים כדי שאוכל לייצר מודל יישומי לגבי פרקטיקות ארגוניות שמקדמות שרידות וצמיחה של מיזמי אימפקט.
בתקווה, כלי זה יוכל לשמש יזמים ומנהלי ארגונים, משקיעים שיוכלו לבחון דרך המודל את המיזמים השונים ואת פוטנציאל הצמיחה שלהם. אני מאמינה שהידע הזה יהיה שימושי גם בארגוני תשתית ואקסלרטורים שתומכים בפיתוח מיזמי אימפקט. אני חושבת שגם המדינה תוכל לראות ערך בתובנות המחקר. לדוגמא, רשות החדשנות משקיעה לא מעט כסף במיזמי אימפקט טכנולוגים או קרנות הביטוח הלאומי שתמכו בתחום של עסקים חברתיים.

את יכולה להסביר לנו מה בעצם השינוי ההתפתחותי ומה היא תרומתם של ארגונים היברידיים לאקוסיסטם?
בעבר, התקיימו המגזר השלישי, הציבורי והעסקי, בדיכוטומיה מאוד גבוהה והיה ברור מה התפקיד של כל מגזר. בשנים האחרונות, יש סוג של אבולוציה די דרמטית ביחסים בין המגזרים בזכות כלכלת האימפקט שמתפתחת. הדבר הזה, הוא די מדהים ויש בו הרבה פוטנציאל כי יותר משאבים של המגזר העסקי מכוונים לטובת פתרון בעיות חברתיות וסביבתיות. זה מגדיל את עוגת המשאבים הפיננסיים והאנושיים לטובת נושאים אלו ומייצר חדשנות חברתית-סביבתית-עסקית, מה שמהווה מנוף ליצירת עולם טוב יותר.

יש כבר תובנות מהמחקר שאת יכולה לשים עליהם את האצבע?
אני עדיין לפני ניתוח נתונים סטטיסטיים ולכן כרגע יש לי בעיקר תחושות בטן. אני כבר יכולה לראות שלצורת התאגדות של מיזם יש השפעה מאד גדולה ביחס למקורות מימון פוטנציאלים. לדוגמא מיזמים עסקיים של עמותות מגייסים לרוב את ההון ראשוני מתקציב ארגוני, תרומות או מכרזים ממשלתיים.
לעומת זאת, בעסקים שמקדמים שורת רווח כפולה, רוב המימון הראשוני מגיע מהון עצמי של היזמים או מהלוואות.
בסטארטאפים טכנולוגיים של אימפקט, מקורות המימון מגיעים לרוב ממשקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון, קרנות אימפקט ורשות החדשנות. רובם מכוונים לשוק בינלאומי ובשנים ראשונות בעיקר נשענים על השקעות לפיתוח טכנולוגיה וחדירה לשוק ורק בשלבים יותר מאוחרים מתחילים לייצר הכנסות עצמיות. מבחינת גורמי מימון והתנהלות, ארגונים אלו די דומים לענף ההיי טק.
אם כך, אפשר לראות שלסוגים שונים של ארגונים ולצורת ההתאגדות שלהם יש השפעה על מקורות מימון שלהם ומנגנונים שמאפשרים להם לייצר סייסטיינביליות.

מה האתגרים ומה החזון שלך לגבי האקוסיסטם הישראלי ואיך את רואה את עצמך משתלבת בו?
האתגר הגדול ביותר, שלצערי, מיזמי אימפקט עדיין נתפסים כתופעה שולית, למרות שהמגמה בעליה מתמדת.
אתגר נוסף, ברמת תודעה ציבורית יש פער גדול. הייתי רוצה ברמת החזון שגם המדינה תטמיע במכרזים ממשלתיים העדפה למיזמים עם שורת רווח כפולה הייתי רוצה שעסקים ואנשים פרטיים שמבצעים רכישות יתנו עדיפות למיזמים של שורת אלו כי זה מה שיעצים ויחזק את התופעה.
אתגר נוסף, בתחום האקדמיה. ישנה עדיין, דיכוטומיה בין העולם העסקי והעולם החברתי. אני מאמינה שככל שיהיו יותר קורסים ותוכניות לימוד מולטידיסיפלינריות  ומשותפות לאנשים שבאים מתחומים חברתיים, חינוכיים, עסקיים, טכנולוגיים וכו', זה יוריד את החומות בין התחומים, וכבר בשלב הסוציאליזציה באקדמיה יפתחו סוכני שינוי שחושבים על קידום אימפקט בכלים עסקיים, בלי הספליט שקיים היום באקדמיה בין העולם החברתי לעולם העסקי.
ודבר אחרון הוא בגלל שמדובר יחסית בתחום חדש ומתפתח, עדיין חסר ידע מבוסס מחקר לגבי איך אפשר להצליח בפיתוח וניהול מיזם אימפקט. אני מקווה לתרום קצת לטובת הנושא בעזרת המחקרים והידע שאני יוצרת ומפיצה.

תודה מילנה שמחנו להכיר! ניפגש עוד כמה חודשים לשמוע על הממצאים והתובנות של המחקר, כי מאוד מעניין אותנו לדעת מה מנבא את סיכויי ההצלחה של מיזמי אימפקט!