שמחנו להנחות סדנה למובילי חדשנות בחברת החשמל על חשיבה מוטת עתיד, כדי לסייע למובילי החדשנות בארגון לבנות אסטרטגיה שמאתגרת את הנחות המוצא שלהם ומסייעת להערך לעתיד משובש.
בסדנה, תרגלנו מגוון כלים לניתוח מגמות ושינוי פרדיגמה תוך כדי משתתפים פיתחו תרחישים שונים למשק האנרגיה תוך ניסוח השלכות פוטנציאליות על חברת החשמל. התרחישים מהווים נקודת זינוק לדיון אסטרטגי בהנהלה על משק האנרגיה של ישראל עוד 10-15 שנים, על ההשלכות של הביזור הצפוי והפיכת הצרכנים ליצרנים. בחנו את השינויים הרגולטוריים הנדרשים, ומה אפשר לעשות כבר כיום לתכנון תמונת הניצחון המשותפת.
חשיבה מוטת עתיד כבסיס לתכנון אסטרטגי (Strategic Foresight) נהוגה בשדה תכנון מדיניות כבר משנות ה50 של המאה העשרים. ראשיתה של התפיסה בשדה הביטחוני-צבאי והיא נועדה לסייע לתכנן אסטרטגיות צבאיות מורכבות. מאז ועד היום עקרונות הגישה, מגוון הכלים, התפיסות והפרקטיקות חלחלו לעולם האסטרטגיה העסקית וגם לתכנון מדיניות ארוך-טווח בשדה הציבורי. ביסודה של התפיסה שתי הנחות מרכזיות:
- העתיד אינו ידוע ואין אפשרות לחזות עתיד אחד וודאי. ישנם אינסוף עתידים אפשריים, כאשר בתוכם ישנה קבוצה מוכלת של עתידים סבירים שלקראתם יש להערך. המתודולוגיות של חשיבה מוטת עתיד נועדו לזהות סימני שינוי וכיוונים אפשריים לשינוי ולבחון תרחישים חלופיים – על מנת להציף את השאלות ולתכנן לפי כיווני התפתחות שונים.
- ההבנה שגם אם בטווח הזמן הקרוב יקרו אירועים "מתפרצים" והמציאות תזזיתית, הרי שממבט-על ניתן למצוא תבניות ודפוסים שמאפשרים לדמיין התפתחויות אפשריות עתידיות ואלו מאפשרים לצמצם את חוסר הודאות של מקבלי ההחלטות.
בעולם הממהר בו הווית "הנורמלי החדש" משקפת ערכים כגון: הפכפכות, אי ודאות, מורכבות ועמימות, בעולם בו מגמות שינוי גלובליות מעצבות מחדש אורחות החיים, ארגונים נדרשים לבחון מחדש את הצעת הערך שלהם, להטמיע שינויים אקספוננציאליים, ולבחון את האסטרטגיה שלהם לטווח ארוך כדי להשאר רלוונטיים.
העולם הממהר מתואר פעמים רבות במונחים של V.U.C.A, עולם שבו קצב השינויים רק עולה, ולכן יש חשיבות מיוחדת לחשיבה רחבה, ליכולת לזהות סימני שינוי בהתהוות, לנתח מגה-מגמות ולבנות תרחישים עתידיים חלופיים.
VUCA הוא מושג בו נעשה שימוש רווח בשנים האחרונות לתיאור המורכבות של העולם בו אנו חיים.
- Volatility תנודתיות: המציאות בה אנו פועלים עלולה להיות נפיצה, להשתנות בין-רגע מבלי שתהא לנו אפשרות להיערך כראוי.
- Uncertainty אי-וודאות: קושי לצפות את ההתהוות העתידית ואף קושי בהבנה של המציאות בהווה.
- Complexity מורכבות: המרכיבים השונים של המערכת קשורים זה בזה, והתהוות בתחום אחד עשוייה להשפיע תחום אחר לגמרי.
- Ambiguity עמימות: קושי להבחין בין המרכיבים השונים, קושי להבין לאן אנו מבקשים ללכת וכיצד לעשות זאת.
חשיבה מוטת עתיד בתכנון אסטרטגי
הנחת המוצא בעולמות של חשיבת עתיד, היא העובדה שאין "עתיד" אחד וודאי, אלא מגוון רחב של עתידים.
- עתיד אפשרי- Possible
למעשה מדובר בקטגוריה רחבה ביותר שמכילה בתוכה את שני הסוגים הנוספים של עתידים. לרוב בקטגוריה זו ייפלו תרחישים שונים, אופטימיים ופסימיים ולמעשה קשה מאוד לשלול עתיד אפשרי, שכן חסרים נתונים על העתיד.
במסגרת קבוצת תרחישים זו נופלת גם תת-קטגוריה של "קלפים פרועים" (wild cards) שאמנם ההסתברות לתרחיש זה לרוב נמוכה מאוד, אבל אם בכל זאת יקרו יהיה להם אימפקט מהותי וגדול. וראו הרי הדוגמה המתבקשת: אף אחד לא העריך פרוץ של מגפה עולמית שתביא עימה אלפי קורבנות ותשתיק את המדינות – הסיכוי נמוך, אבל האימפקט גבוה. - עתיד סביר – Plausible
כאמור תת-קבוצה של העתיד האפשרי, קטנה בהרבה. בחלקה נופלים התרחישים שנתפסים כהגיוניים לאור ההכרות וההבנה הנוכחית שלנו במדע, טכנולוגיה ומערכות חברתיות. תרחישים אלו בונים בד"כ על התקדמות ליניארית או סמי-לניארית של מגמות שאנחנו מתחילים לזהות כבר בהווה, ומאפשרים סטייה ימינה ושמאלה בכמה אחוזים. - עתיד רצוי – Preferable
פה אנחנו יוצאים משאלות תיאורטיות של תיאור מצבים חלופיים, ונכנסים אל תוך העולם הרצוי. בהקשר זה אנחנו מגדירים עתיד נורמטיבי – לאן נרצה הגיע – ולפי זה גוזרים צעדים וכלי מדיניות כדי לסייע במימוש החזון.
לרוב נמצא את תמונת החזון שלנו חופפת באופן חלקי את העתיד הסביר, ולמעשה מבקשת "לשפר עמדות" ולייצר תמונת מציאות עתידית טובה יותר ממה שניתן לחזות כסביר ברגע זה.
