רבים טוענים שהאקדמיה מנותקת מהמציאות. אנחנו בקיימא ובבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה חושבות וחושבים אחרת.
איך נפתח את שנת הלימודים? בסמינר ייחודי שמביא את הסטודנטים שלנו אל השטח, אל לב העשייה הסביבתית-חברתית בישראל. דרך מפגשים הרצאות ויציאה לשטח תגלו איך אנחנו מגשרים בין תאוריה לפרקטיקה, ומכשירים את מובילי השינוי של המחר. פרסנו לפניכם טעימה קטנה ממה שעומד להיות לנו.
4-7 בנובמבר | חיפה, תל אביב, ודרום הארץ
יום 1️⃣
ביום הראשון לסמינר ולשנת הלימודים האקדמית נתחיל מסע מרגש! מחזור חדש של סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני בקיימות חברתית-סביבתית נפגשים לראשונה באוניברסיטת חיפה. אנשי ונשות מקצוע מתחומים שונים, עם תשוקה משותפת להוביל שינוי משמעותי בחברה הישראלית, מתחילים יחד מסע של למידה, חקירה והתפתחות מקצועית.
חיפה היא נקודת פתיחה מושלמת למסע שלנו – מעבדה חיה של מורכבות ואתגרים בקיימות חברתית-סביבתית. עיר שבה תעשייה ואקולוגיה מתנגשות, קהילות מגוונות מנסות לחיות בהרמוניה, ושבה האתגרים הסביבתיים והחברתיים שזורים זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה.
נפתח עם פרופ' לאה ויטנברג, ראשת החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה. כמומחית מובילה בתחום המערכות האקולוגיות הים-תיכוניות, המפגש עימה יפתח צוהר להבנת המורכבות של אתגרים סביבתיים במרחב העירוני והים-תיכוני. נלמד כיצד שינויים סביבתיים משפיעים על קהילות עירוניות, ועל הקשר ההדוק בין בריאות המערכת האקולוגית לבין חוסן קהילתי. מתוך ניסיונה בפרויקטים מקומיים בתחום שירותי המערכת האקולוגית והידרולוגיה עירונית, נקבל תובנות מעשיות על האופן שבו ניתן לקדם קיימות סביבתית במרחב העירוני המורכב של מפרץ חיפה.
מהמבט הסביבתי-פיזי נעבור למבט החברתי-קהילתי עם פרופ' רוני סטריאר, מחלוצי המאבק בעוני והדרה חברתית בישראל. כמייסד "שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני" והתוכנית למאבק בהדרה, פרופ' סטריאר יוביל אותנו להבנה מעמיקה של החיים בעיר מעורבת. המפגש איתו יספק לנו תובנות מעמיקות על האופן שבו קיימות חברתית מתממשת (או לא) במרחב העירוני המורכב, ועל התפקיד המכריע של שותפויות קהילתיות ביצירת שינוי מערכתי בר-קיימא. דרך הפריזמה של ערים מעורבות, נלמד על האתגרים והפתרונות בבניית חברה מכלילה וסולידרית, ועל החשיבות של שילוב קולות מודרים בתהליכי קבלת החלטות.
לסיום היום, נפגוש את עו"ד איוב עלאא, הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות. מתוך ניסיונו העשיר והיכרותו העמוקה עם השטח, נלמד על האתגרים המערכתיים בחברה הערבית בישראל כדוגמה לבעיה חברתית סבוכה והאופן שבו היא מושפעת ממארג מורכב של גורמים חברתיים, כלכליים ומוסדיים. נקודת המבט הייחודית שלו תעזור לנו להבין כיצד אתגרי קיימות חברתית מתבטאים בהקשרים תרבותיים שונים, ומה נדרש כדי לקדם פתרונות בני-קיימא המותאמים למציאות המורכבת של החברה הישראלית.
היום הראשון הזה מניח את היסודות להבנתנו את המורכבות של אתגרי הקיימות החברתית-סביבתית בישראל. דרך המפגש הבלתי אמצעי עם השטח והשילוב בין תיאוריה למעשה, נתחיל לפתח את הכלים המקצועיים שיסייעו לנו להוביל שינוי משמעותי.
אבל זו רק ההתחלה… סקרנים לדעת לאן ממשיך המסע שלנו? עקבו אחרינו בימים הקרובים כשנחשוף את המשך הסמינר המרתק – ממפגשים מרתקים בתל אביב ועד לביקורים מעוררי השראה בדרום. בקרוב נספר לכם הכל! 🌱
יום 2️⃣
תל אביב, העיר שלעולם אינה נחה, היא המעבדה העירונית המושלמת להבנת האתגרים וההזדמנויות בקידום קיימות במרחב המטרופוליני. ביומנו השני נצלול לעומק המורכבות של יצירת שינוי דרך מערכות ציבוריות, מדיניות עירונית, ומפגש בין-תרבותי.
נפתח את היום בדיזנגוף סנטר – דרך סיור מעמיק נחשף לאתגרי הקיימות במרכזי קניות והאופן שבו מרחבים מסחריים יכולים להפוך למנועי שינוי סביבתי-חברתי.
המפגש עם עו"ד ריטה גולדשטיין גלפרין על "שיקום השירות הציבורי" יחשוף בפנינו תובנות ייחודיות מתוך ניסיון רב שנים. כמי שהקימה את הנספחות הכלכלית של ישראל ל-OECD וניהלה את תוכנית "צוערים לשירות המדינה", ריטה מביאה עימה הבנה מעמיקה של האתגרים וההזדמנויות בשינוי מערכות ציבוריות. כיום, בתפקידה כראש התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת שותפה במרכז קיימא, היא מובילה חשיבה מחודשת על תפקיד השירות הציבורי בקידום קיימות חברתית. המפגש איתה יספק לנו תובנות מעשיות על האופן שבו ניתן לרתום את כוחו של השירות הציבורי ליצירת אימפקט בר-קיימא, תוך התמודדות עם מורכבויות ביורוקרטיות ופוליטיות. נלמד על חשיבות הדיאלוג הרב-מגזרי והמולטי-דיסציפלינרי בקידום שינויים מערכתיים, ועל הדרכים לחבר בין יכולות מגוונות ונקודות מבט שונות ליצירת שינוי אמיתי.
מהמבט המערכתי על השירות הציבורי, נעבור למעבדה העירונית החיה של תל אביב-יפו. המפגש עם חן אריאלי, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו, מהווה הזדמנות ייחודית ללמוד על קידום שינוי חברתי ברמה העירונית. כמחזיקת תיק הרווחה ובריאות הציבור, אריאלי מובילה מהלכים פורצי דרך בטיפול באוכלוסיות בסיכון. נלמד ממנה על האתגרים בקידום מדיניות חברתית מתקדמת במרחב העירוני, על חשיבות שיתופי הפעולה הבין-מגזריים, ועל הדרך ליצור שינוי משמעותי דרך המערכת המוניציפלית. המפגש יחשוף אותנו לאופן שבו רשות מקומית יכולה להוביל מהלכים משמעותיים בתחום הקיימות החברתית, תוך התמודדות עם אתגרים מורכבים של שוויון, הכלה חברתית וצדק סביבתי.
כשהבנו את האתגרים והפתרונות ברמה העירונית, נצא למסע שיחשוף בפנינו עולם אחר לגמרי, במרחק נסיעה קצרה ממרכז תל אביב. בעיר בני ברק נשתתף במפגש עם אחת הקהילות המורכבות בישראל. בהובלת מיקי חייט ״הרבי קפוארה״, יזם חברתי ודמות מפתח בקידום דיאלוג בין-מגזרי, ניחשף למערכת החברתית הסבוכה של העיר החרדית. נפגוש מנהיגים קהילתיים שיחשפו בפניכם את הדפוסים המנטליים והתרבותיים המעצבים את היחס לסוגיות של קיימות וסביבה בחברה החרדית. נלמד על האתגרים הייחודיים בקידום שינוי בקהילה מסורתית, אך גם על ההזדמנויות הטמונות בחיבור בין ערכים מסורתיים לבין עקרונות של קיימות.
היום השני של הסמינר מדגים כיצד אתגרי הקיימות באים לידי ביטוי במרחב העירוני המורכב, וכיצד פתרונות חייבים להתחשב במגוון הקהילות, התרבויות והצרכים המרכיבים את המרקם העירוני. דרך המפגשים המגוונים נלמד על החשיבות של יצירת פתרונות מותאמים תרבותית ועל הצורך בשיתופי פעולה בין-מגזריים ליצירת שינוי אמיתי.
סקרנים לדעת מה צפוי לנו ביומיים האחרונים של הסמינר? תעקבו אחרינו השבוע כשנחשוף את המסע שלנו לדרום, שם נפגוש קהילות מעוררות השראה ונלמד על חוסן, התחדשות, ושינוי חברתי בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. 🌱
יום 3️⃣
הדרום הוא מעבדה חיה לאתגרים והזדמנויות בקיימות חברתית-סביבתית, ויומנו השלישי יחשוף בפנינו מודלים פורצי דרך של שינוי חברתי וקיימות בחברה הבדואית.
נפתח במכללת אחווה, שם נפגוש את ד"ר אתי גרובגלד, מדענית ומחנכת פורצת דרך, שמובילה מהפכה שקטה בתחום השכלת נשים בדואיות. כמנכ"לית המכללה וחוקרת בתחום הניהול האקדמי והנוירופדגוגיה, ד"ר גרובגלד תחשוף בפנינו את האתגרים וההזדמנויות בהנגשת השכלה גבוהה לאוכלוסיות מודרות, ואת הדרכים ליצירת מודלים חינוכיים המותאמים תרבותית ומקדמים שינוי חברתי.
מהמרחב האקדמי נעבור לשטח, לפרויקט ואדי עתיר – מיזם חלוצי המשלב חקלאות מסורתית עם חדשנות טכנולוגית וחברתית. נפגוש שני מנהיגים מעוררי השראה: חיר אלבז, יו"ר אג'יק מכון הנגב, שהקדיש את חייו לפיתוח מודלים חדשניים של שירותים חברתיים בחברה הבדואית, וחאלד אבו סיאם, מנהל התפעול של הפרויקט, שמוביל את המיזם מהשטח. דרכם נלמד כיצד חיבור בין ידע מסורתי לחדשנות יכול ליצור מודלים בני-קיימא של פיתוח כלכלי-חברתי.
את אחר הצהריים נקדיש למפגש מרתק עם איברהים נסארה, מייסד קבוצת תאמם – דוגמה מובהקת ליזמות חברתית פורצת דרך בחברה הבדואית. סיפורו האישי, מילד במשפחה בדואית בת 32 נפשות ליזם חברתי מוביל, מדגים את הפוטנציאל העצום הטמון בחיבור בין יזמות עסקית לשינוי חברתי. נלמד כיצד קבוצת תאמם מקדמת צמיחה כלכלית בת-קיימא בחברה הבדואית, תוך יצירת הזדמנויות תעסוקה והעצמה קהילתית.
היום השלישי של הסמינר מדגים כיצד שינוי חברתי-סביבתי מתרחש דרך שילוב של חינוך, יזמות, וחדשנות חברתית. המפגשים עם מובילי השינוי בשטח יחשפו בפנינו את החשיבות של פיתוח מודלים המכבדים את התרבות המקומית תוך קידום צמיחה בת-קיימא.
רוצים לגלות איך נחתום את הסמינר המרתק הזה? מחר, ביום האחרון, נעמיק בסוגיות של חוסן קהילתי ופילוסופיה בעת משבר, ונלמד על תפקידנו כסוכני שינוי בחברה הישראלית. המשיכו לעקוב! 🌱
יום 4️⃣ ואחרון
ביום האחרון של הסמינר, אנו מגיעים לנקודת השיא – מפגש עם קהילות שחוו את אירועי 7 באוקטובר, ולומדות לבנות מחדש את חייהן. יום זה יחבר את כל מה שלמדנו על קיימות חברתית-סביבתית עם המציאות המורכבת של שיקום וחוסן קהילתי בצל משבר לאומי.
נפתח בביקור בחוות בודדים "וף החול", שם נפגוש את עמיר ורחלי אנטיגנוס, שהגשימו חלום של חיים בפשטות במדבר. למעלה מ-25 שנה של חיי משפחה, חקלאות, ושמירה על הסביבה המדברית מלמדים אותנו על האפשרות ליצור מודל חיים בר-קיימא המשלב בין ערכים חברתיים, סביבתיים וציוניים. דרך סיפורם נלמד על כוחו של היחיד לשנות מציאות, ועל החשיבות של חיבור עמוק לאדמה ולסביבה.
מחוות הבודדים נעבור למפגש מרגש עם יפעת בן שושן מנתיב העשרה – בת המושב שחוותה את התפתחותו מהאספלט הראשון ועד למשבר הנוכחי. דרך סיפורה האישי והקהילתי, נלמד על המושג "קהילה מפוזרת" – האתגרים והפתרונות בשמירה על חוסן קהילתי כשהקהילה מפוזרת ברחבי הארץ. יפעת, שהפכה את חווייתה האישית לכלי להעצמה קהילתית, תשתף אותנו בתובנות על בניית חוסן בצל איום מתמשך, ועל הדרך לשמר תקווה ושמחת חיים גם בתנאים מורכבים.
אחר הצהריים נפגוש שתי נשים מעוררות השראה: אולגה דבידוביץ, מנהלת חירום במגבית קנדה, תחשוף בפנינו את תפקידה המכריע של פילנתרופיה בזמן משבר. נלמד כיצד שיתופי פעולה בינלאומיים תורמים לבניית חוסן קהילתי ותשתיות חברתיות, ואיך משברים יכולים להוות קטליזטור לשינוי חיובי.
את היום נחתום במפגש מיוחד עם מאיה ואן וק ארגוב, מנהלת קהילת ניר עוז, שתשתף בסיפור המורכב של קהילה שחוותה את אירועי 7/10 ומתמודדת עם אתגרי השיקום וההתחדשות. דרך סיפורה נלמד על תפקידה של מנהיגות קהילתית בעת משבר, ועל האופן שבו קהילות יכולות לבנות מחדש את עצמן תוך שמירה על ערכי קיימות וצדק חברתי.
ארבעת ימי הסמינר הובילו אותנו במסע מרתק מחיפה, דרך תל אביב, ועד לדרום – מסע שחשף בפנינו את המורכבות והעושר של החברה הישראלית, ואת האתגרים וההזדמנויות בקידום קיימות חברתית-סביבתית. בימים אלו, כשהחברה הישראלית מתמודדת עם אחד המשברים הקשים בתולדותיה, הבנו עד כמה חשובה העבודה שלנו כאנשי מקצוע בתחום הקיימות החברתית-סביבתית.
זהו לא סוף, אלא רק תחילתה של דרך – דרך שבה נוביל יחד שינוי משמעותי בחברה הישראלית, מצוידים בידע, בכלים ובהשראה שקיבלנו במהלך הסמינר. 🌱
